Banner Holder

המשכן לאומנויות הבמה
rss

המשכן לאומנויות הבמהAdd to favorites
תל אביב
שדרות שאול המלך 19
03-6927777
הראה מפה בגוגל Googlemap

סיפורה ותולדותיה של האופרה בישראל היו יכולים להפוך לעלילה של אחת האופרות המרתקות מאז ומתמיד. זהו סיפורם של חלוצים שנלחמו ללא לאות כדי להגשים את חזונם האמנותי במדינה שטרם נוסדה. זהו סיפור של מאבק ואהבה, של אמונה וייאוש, סיפור שבסופו של דבר, 85 שנים מאוחר יותר, מציב את ישראל בגאווה על מפת האופרה הבינלאומית.

זהו סיפור שראשיתו ב-1917 במוסקבה, שם העלה מרדכי גולינקין על הכתב את תוכניתו להקמת תיאטרון עברי אופראי בארץ ישראל. שש שנים לאחר מכן הגיע גולינקין לפלסטינה כדי להגשים את חלומו. האופרה בארץ ישראל של טרום הקמת המדינה נולדה ב-28 ביולי 1923 עם הצגת לה טרוויאטה מאת ורדי בתל-אביב. באותה עת לא היה משכן לאופרה בעיר שכולה חולות, והאופרה שהקים גולינקין בפלסטינה נאלצה להופיע באולמות קולנוע שלא נועדו למטרה זו. אך האופרה עשתה את צעדיה הראשונים לקראת התבססותה. גולינקין ניהל את האופרה הארצישראלית במשך ארבע שנים.

אחריו הקימו המלחין מרק לברי והמנצח גאורג זינגר את האופרה הארצישראלית העממית שפעלה בין השנים 1946-1940 והעלתה 16 הפקות, בהן האופרה העברית הראשונה, דן השומר, מאת לברי, המשורר ש. שלום והסופר מקס ברוד.

מפנה מהותי חל ב-13 בנובמבר 1945 כשזמרת הסופרן האמריקנית אדיס דה פיליפ נחתה בישראל ובתוך זמן קצר הקימה את האופרה הלאומית הישראלית. וכך, עם הקמתה, היה למדינה החדשה בית אופרה משלה. בית האופרה של דה פיליפ המשיך להעלות אופרות ערב ערב בכל רחבי הארץ. דה פיליפ אף הצליחה למשוך כוכבי אופרה צעירים בתחילת דרכם לשהות זמן מה בישראל ולהשתלם במקצועם בתל-אביב. טנור ספרדי צעיר בילה שלוש שנים בישראל בתחילת שנות השישים של המאה שעברה. כאן בתל-אביב הוא למד את מיטב תפקידי הטנור בטרם נודע שמו לתהילה בעולם כולו. שמו הוא פלסידו דומינגו.

ב-1982 נסגרה האופרה בהחלטת משרד החינוך והתרבות. אך החיים האמנותיים בישראל לא יכלו להיות שלמים ללא אופרה. המועצה לתרבות ולאמנות שליד משרד החינוך התחייבה ליצור מסגרת חדשה לפעילות אופראית בישראל. בשנת 1985 הפכה האופרה לישות עצמאית, כאשר מקור המימון העיקרי הוא עיריית תל-אביב - יפו. ההפקה הראשונה של האופרה הישראלית החדשה היתה דידו ואניאס מאת פרסל, שהועלתה בתיאטרון הקאמרי בתל-אביב כשיתוף פעולה בין האופרה הישראלית החדשה, התזמורת הקאמרית הישראלית והתיאטרון הקאמרי. בראש המסגרת האירגונית שהוקמה לצורך הפקה זו (והמשיכה לתפקד גם לאחר מכן) עמדו אורי עופר, מנכ"ל התיאטרון הקאמרי דאז ולימים מנכ"ל האופרה בעשור הראשון לקיומה, יואב תלמי, מי שהיה מנהלה המוסיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית וגארי ברתיני, שהתמנה ליועצה האמנותי של האופרה. מסגרת חדשה זו זכתה לעידודם של ראש העיר והרוח החיה מאחורי המפעל, שלמה להט ויו"ר המועצה לתרבות ואמנות, אבנר שלו. האופרה הישראלית, שנוסדה ב-1985 היא כיום מעמודי התווך של התרבות הישראלית – בית אופרה בינלאומי תוסס, השם דגש על הפן הדרמטי והתיאטרלי של אמנות האופרה.

האופרה הישראלית, בהנהגת המנכ"ל חנה מוניץ , נהנית מקהל המונה כיום כ-18,000 מנויים וגדל בהתמדה, ומעלה בממוצע שמונה הפקות מדי עונה. בהפקות האופרה הישראלית משתתפים זמרים צעירים ומבוססים מהארץ ומן העולם, ועל יצירתן אמונים צוותי יוצרים בעלי שם עולמי.


כיום מתקיים שיתוף פעולה קבוע בין האופרה הישראלית ובתי אופרה מובילים ברחבי העולם, והאופרה הישראלית נהנית מביקורות נלהבות בעיתונות האופרה העולמית על הופעותיה בארץ ובחו"ל. כל הפקות האופרה הישראלית מושרות בשפת המקור, בלוויית כתוביות תרגום בעברית ובאנגלית, והן מוצגות בבית האופרה במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב שנפתח ב-1994.  בשנים האחרונות האופרה הישראלית אף מציגה מופעי מחול, מוסיקה קלאסית, ג'אז וסדרות מוסיקה לילדים בבית האופרה.

בחודש אוקטובר 2005 הסירה האופרה את הלוט מעל "פינת המייסדים", קיר מיוחד באכסדרת בית האופרה המוקדש להנצחת ראשוני האופרה בישראל.

Be the first to comment

כדי לכתוב הערות עליך להירשם תחילה, להרשמה לחץ כאן הרשמה!